#separator:tab
#html:true
#notetype column:1
#tags column:5
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	קכא. רישא במעטן טהור וגברא טמא דלא מצי למהדר. והרי נטמאו זיתי המעטן כשנטל מהם? 	"רש""י תירץ דלא טמא אלא מקום מגעו ויכול לסלקם משם. והתוס' (ד""ה רישא) תירצו שנטלו בפשוטי כלי עץ או שנתן לו חבירו."	ביצה לה. ותוס'		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"קכב. היה אוכל באשכול ונכנס מגנה לחצר ר""א אומר יגמור. ופירש ר' נתן שממתין למוצ""ש ויגמור. וקשה שגבי תינוקות שטמנו תאנים לא יגמרו במוצאי שבת לכו""ע? "	"רש""י תירץ דהתם ייחדום לאכילת שבת אבל האוכל באשכול לא ייחדו לשבת. והתוס' (ד""ה ר""א) תירצו דהתם מיירי בתאנים שנגמרה מלאכתם אבל הכא מיירי באשכול שלא נגמרה מלאכתו, דסתם ענבים לדריכה עומדים."	ביצה לה. ותוס'		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	קכג. אלו ארבעה דברים פסק ר' יוחנן שאין קובעים אלא בדבר שנגמרה מלאכתו? 	שבת. תרומה. חצר. מקח.	ביצה לה.		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	קכד. תניא הלוקח תאנים מעם הארץ כמקום שרוב כני אדם דורסים אוכל מהם עראי ומעשרם דמאי. אלו שלשה דינים נלמדים מכרייתא זו וכיצד נלמדים ממנה? 	"א. מקח אינו קובע למעשר אלא בדבר שנגמרה מלאכתו, ולכן יכול הלוקח לאכול מהם עראי.<br>ב. רוב עמי הארץ מעשרים, מדאזלינן לקולא לעשרם דמאי.<br>ג. מעשרים דמאי מעמי הארץ אפילו בדבר שלא נגמרה מלאכתו, שהרי התאנים לא נגמרה מלאכתם ואפ""ה מעשרם דמאי ולא ודאי."	ביצה לה:		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"קכה. כיצד דחו את דברי ר' יוחנן שהשוה דין משילין פירות ביו""ט לדין מפנים קופות בשבת?&nbsp;"	"דלמא שאני התם דאיכא בטול בית המדרש או כבוד אורחים אבל הכא דליכא לא. אי נמי התם היינו טעמא דארבע וחמש קופות שרי משום שבת דחמירא ולא אתי לזלזולי ביה אבל יו""ט דקיל ואתי לזלזולי ביה לא. אי נמי לאידך גיסא התם היינו טעמא דליכא הפסד ממון אבל הכא דאיכא הפסד ממון אפילו טובא נמי. <sup>קד</sup><span style=""font-size: 12pt !important; color: #504f4b;"">
<br>קד.  כתב הר""ן שלדעת הרי""ף והרמב""ם כיון דלא איפשיטא נקטינן בה לקולא משום דספיקא דרבנן הוא ושרי אפילו טובא. ולדעת הרז""ה כל מה שדחו אינה אלא דחייה בעלמא ואין דוחים מה דפשיטא ליה לרבי יוחנן דילפינן יו""ט משבת משום דחייתא בעלמא.</span>"	ביצה לה:		
